<h1>ספר דת הנקרא עץ חיים למהר"ח או"ז</h1>
<h2>דף ו.</h2>
אדם שיש לו מעות בפקדון ואינו רוצה לפורעם וביטל אותו מן הריוח אינו חייב לשלם לו את הביטול דהוי כמו גרמא בנזקין אבל (עם) [אם] עשה סחורה בהם והרויח בהם חייב לשלם לו את הריוח וכן איתא בירושלמי [ב"מ פ"ה ה"ג] המבטל כיס חבירו אין לו עליו אלא תרעומת ואם יש עדים שעשה סחורה בהם חייב לשלם את הריוח וכמו כן חייב אם אינו רוצה לשבע שלא הרויח בהם ודוקא כשהוא תובע לו מעותיו והוא מעכבם ובטלם אבל אדם שהניח מעות אצל חברו והלך הוא למדינת הים אינו חייב לשלם לו את הריוח דהוי כמו [ב"ק כ' ע"א] זה נהנה וזה אינו חסר דפטור וכן אמר רב נחמן בפרק איזהו נשך [ס"ד ע"ב] אפילו כשיבטל לו מעותיו נר' שיש לו לתת שכר טורחו מאחר שזה שואל מעותיו וכן משמע נמי [ב"ב קמ"ד ע"א] גבי רב ספרא דעביד עסקא בזוזי ומסיק לא שבק (גרמיה) [גירסיה] וטרח לאחריני הא לאו הכי יש לו לשלם שכר טרחו אבל אם באו לידו מעות חבירו וחבירו אינו יודע שבאו לידו נר' דיכול להרויח מהם ובלבד שלא יקבל עליו כל האחריות ויהיה לוה אותם עבורו וכן נמי אמרי' גבי מעות של צדקה [ערכין ו' ע"א] עד שלא באו ליד גבאי מותר לשנותן ומותר להלוותן וכמו כן יכול ללוות אילו המעות אבל אין יכול לקבלם לחצי שכר בלא רשותו דא"כ יהיה אותו האיש קרוב לשכר ורחוק להפסד מאחר שכל אחריות המעות על זה כי דין כל מחצית שכר הוי פלגא מלוה ופלגא פקדון וזה אינו יכול לעשות בלא רשותו.
